החלטה בתיק בש"א 174371/06

הבקשה

המבקשת עותרת לכפות על המשיבות לציית לפסק דינה (החלקי) של המפקחת על רישום המקרקעין בתל-אביב מיום 8.12.05. בפסק הדין זה נקבע כדלקמן:

"ניתן בזה צו המורה לנתבעות (הן המשיבות. מ' י') להפוך את מנוע המזגן המותקן בחדר הבית אשר ברח' בילו 29 בתל אביב בסמוך לשביל הכניסה, כך שפתח המדחס יהיה לכיוון דרום, דהיינו לאזור בית הקפה".

פסק הדין החלקי גיבש הסכמה שהושגה בין בעלי הדין, כפי שעולה מפרוטוקול הדיון בפני המפקחת המכיל אף את פסק הדין החלקי (נספח ב' לבקשה).

עיקר העובדות וההליכים

1.         המבקשת היא בעלת דירת מגורים בבית המשותף שברחוב בילו 29, תל אביב. המשיבה 1 היא בעלת הדירה הצמודה לדירת המבקשת. המשיבה 2, בתה של המשיבה 1, שכרה את דירת המשיבה 1. המשיבה 2  מנהלת במקום עסק של בית קפה.

2.         המשיבות (או מי מהן) העמידו יחידה חיצונית (מנוע) של מזגן אויר בניצב לשביל הכניסה לבית המשותף. בעת פעולת המנוע, נפלט אוויר מפתח המדחס. היחידה החיצונית של המזגן הוצבה באופן זה שהאוויר נפלט מפתח המדחס אל עבר שביל הכניסה. האוויר נשב על כל מי שחלף בשביל הכניסה בעת פעולת המזגן. להשלמת התמונה ייאמר כי כיווני שביל הכניסה הם מזרח - מערב. האוויר שנשב על העוברים ושבים, היה מדרום לצפון (לאמור: פתח המדחס היה מופנה לצפון).

3.         דעתה של המבקשת לא הייתה נוחה (בין השאר) מכך. על כן, הוגשה תובענה אל המפקחת על רישום המקרקעין בתל אביב (תיק 661/05). בישיבה שקויימה בפני המפקחת על רישום המקרקעין ביום 8.12.05, הוסכם בין בעלות הדין כי מנוע המזגן יסובב ב-180 מעלות. הסכמה זו גובשה לכדי פסק דין (חלקי), שקבע כי המשיבות יהפכו את מנוע המזגן, כך שפתח המדחס יהא לכיוון דרום (ראו לעיל).

4.         לאחר מתן פסק הדין החלקי, הזיזו המשיבות את מנוע המזגן ב-90 מעלות בלבד. היינו: פתח המדחס מופנה עתה לכיוון מזרח. האוויר הנפלט הימנו עתה, נושב במקביל לשביל הכניסה לבית המשותף.

5.         מכאן, מובנת עמדת המבקשת כי המשיבות יקיימו את פסק הדין ויפנו את פתח המדחס לכיוון דרום.

6.         בישיבת 30.10.06 נחקרו בפניי המבקשת והמשיבה 2. חקירתן לא שינתה מאומה לעומת האמור בכתבי הטענות על נספחיהם.

הפלוגתא

7.         השאלה הדורשת הכרעה היא אם יש ממש בעמדת המבקשת כי פסק הדין החלקי לא קויים ועל כן ראוי לכפות המשיבות לציית לו באמצעות הטלת הסנקציות הקבועות בסעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט (להלן: הפקודה), או שמא צודקות המשיבות הטוענות כי לא הפרו את פסק הדין החלקי, כי אם מילאו אותו במלואו ולחלופין - בחלקו המכריע וכל זאת - בתום לב. לטעמן, פסק הדין החלקי קובע הנחייה כללית לעניין הכיוון שאליו יש לסובב את מנוע המזגן, אך אינו מטיל חובה מוחלטת ביחס ל כיווני ההצבה.

המתווה הנורמטיבי

8.         סעיף 76 לחוק המקרקעין, התשכ"ט - 1969, מורה כי "החלטת המפקח בסכסוך וצו ביניים שנתן, דינם, לעניין אכיפה והוצאה לפועל ולעניין סעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט, כדין פסק דין או צו ביניים של בית משפט שלום". פסק הדין החלקי של המפקחת, שבבסיס הבקשה, הוא אפוא כפסק דינו של בית משפט השלום. על פי ההלכה הפסוקה, הליכים לפי הפקודה הם הליכים מעין פליליים נוכח הסנקציה הכרוכה בהם. על כן, מתאימים הליכים אלה למקרים בהם מדובר בהפרת צווים שחיוביהם חדים וברורים, או שמשמעותם מתבררת ללא טרחה יתירה: ע"א 4231/90 אתת טכנולוגיות (1985) בע"מ נ' מכ"ש מפסקי כרם שלום , פ"ד מה (1) 617, 619 (1990). העובדה שמדובר בהסכם פשרה שניתן לו תוקף של החלטה שיפוטית, אינה מונעת נקיטת הליכים לפי פקודת בזיון בית המשפט: בג"צ 10478/03 התאחדות הקבלנים בישראל והבונים בישראל נ' עיריית מודיעין , דינים עליון כרך עג 962 (2005); בר"ם 4717/06 אדם טבע ודין - אגודה ישראלית להגנת הסביבה נ' עיריית קרית אתא , ניתן ביום 6.8.06 פורסם באתר נבו. העיקר הוא שבית המשפט לא יידרש לפרשנותו הנכונה של הסכם הפשרה על מנת לקבוע אם אכן מופר הוא: רע"פ 7148/98 עזרא נ' זלזניאק , פ"ד נג (3) 337, 348 (1999). שעה שמתעורר צורך פרשני ממין זה - שוב אין לנקוט הליכים לפי פקודת בזיון בית המשפט. הדרך הראויה היא הגשת תובענה לאכיפת ההסכם.

יישום הדין על העובדות

9.         המצב בענייננו הוא ש החיוב נשוא פסק הדין החלקי (אשר גיבש, כזכור, הסכמה בין בעלות הדין), הוא חד, ברור וצלול.

המצב העובדתי כיום הוא זה הנשקף בנספח ח' לתגובה (כמו גם בנספח ג' לבקשה), כלומר: מנוע המזגן מופנה לכיוון מזרח, בה בשעה שבעבר היה הוא מופנה לכיוון צפון. פסק הדין החלקי הורה כי פתח המדחס צריך שיהא מופנה לכיוון דרום, דהיינו לכיוון אזור בית הקפה. מכאן המסקנה כי ברור שפסק הדין החלקי לא קויים בידי המשיבות. המשיבות אכן מנסות לטעון כי הפסק קובע הנחייה כללית לגבי כיוון מנוע המזגן, אך דעתי אינה כדעתן.

הפסק מדבר בלשון ברורה, שאינה משתמעת לשתי פנים: פתח המדחס צריך לפנות דרומה, לכיוון אזור בית הקפה. לא כך הוא המצב כיום. כללו של דבר: אני קובע כממצא עובדתי כי המשיבות לא קיימו את המוטל עליהן על פי פסק הדין החלקי.